דילוג לתוכן

העתקות ישראל - מגזין מס' 3

חזרה

גדלנו ביחד עם העסק

שרון (42) ושלומי (46) שבעוני הם זוג נשוי והורים לשלושה ילדים, המנהלים בשיתוף פעולה ובהרמוניה את חברת העתקות ישראל. איך עושים את זה? קודם כל מוותרים על האגו

הראיון, שהיה אמור להתקיים כראיון זוגי – התקיים בסופו של דבר כשיחה עם שרון. הסיבה לכך פשוטה. שניהם בורחים כל חייהם מחשיפה, אבל שרון כבר הפנימה את העובדה שהסיפור שלהם מעניין ויכול לשמש השראה, בעוד ששלומי מקפיד לנהל את חייו הפרטיים והמקצועיים הרחק מאור הזרקורים.

שרון נולדה אל תוך עולם ההעתקות: היא עבדה בחברת ההעתקות של אבא שלה כילדה ובגיל 18 וחצי, בשנת 1992 הקימה בדם, יזע ודמעות את חברת ההעתקות שלה (עם תמיכה וגיבוי מקיר לקיר של שלומי).   

שלומי גדל במשפחה חמה, מאמינה ואוהבת ואמו כיוונה ותמכה בתשוקה שתמיד בערה בו לעבוד ולהצליח בדרך עצמאית. כשהשתחרר משירותו הצבאי פנה שלומי לעסקים עצמאיים בתחום המזון.

"אמו של שלומי היא ללא ספק גם ההשראה שלי", אומרת שרון בהערכה. "היא אישה חכמה מאוד שחיה תמיד את עולם העסקים (שלומי מאוד דומה לה גם בכך). מיום שהכרתי אותה היא מהווה מודל לחיקוי עבורי כאישה למופת שטיפחה במקביל משפחה חמה ואוהבת וגם קריירה מצליחה ומרשימה.

איך הכרתם?

"שלומי ואני הכרנו באחד הערבים דיסקוטק (הילדים שלי תמיד צוחקים כשאני אומרת את המילה הזאת) כשאני הייתי בת 16 והוא היה לקראת שחרור משירותו בצה"ל. אחרי כשנתיים וחצי התחתנו. קנינו מאבא שלי את מעט הציוד שהיה לו, שכרנו משרד קטנטן בחיפה הקמנו את החברה וגדלנו ביחד עם העסק.  

בגיל כל כך צעיר?

"כן! זה היה החלום שלי, אבל הגשמתו דרשה מאמצים אדירים, והיתה כרוכה בהרבה שיעורים לא פשוטים, בשיחות שיווק טלפוניות שיזמתי שהסתיימו לא אחת בטריקה מהצד השני ובאתגרים. אבל היתה לי תמיכה אדירה של שלומי לאורך כל הדרך וגיליתי נחישות והתמדה שנשאו פירות.

"במשך שנתיים כל אחד מאיתנו עבד על העסק שלו, וכעבור שנתיים, בתהליך שהיה כרוך בלא מעט התלבטויות, ובהבנה שביחד נשיג את היעדים המשמעותיים ביותר, שלומי ויתר על העסקים המצליחים שלו והצטרף אלי לניהול חברת העתקות ישראל.

איך היה המעבר לניהול משותף?

"היינו שני אנשים צעירים מאוד, בשלבים מוקדמים של הדרך המקצועית והשנה הראשונה בעבודה המשותפת בעסק היתה בלשון המעטה לא פשוטה. שום דבר לא זרם מאליו או קרה בטבעיות. הדברים הקטנים ביותר כמו "מי ישב על כיסא המנהל" ומי יוביל עוררו קושי. גם העובדה שלאנשים רבים היתה בתקופה ההיא תפיסה מיושנת שרק הגבר אמור לנהל ולהוביל לא תרמה לעניין. חרוט בזכרוני מקרה אחד לא פשוט שבו ממש קמתי פיזית ממקומי ופיניתי אותו לשלומי כדי שהוא ינהל, אבל הקשר שלנו והדרך שבה אנחנו עושים דברים, וכמובן, טובת העסק, הובילו אותנו לשבת יחד, לקבל החלטה לשים את האגו בצד, לרשום כל אחד בכנות במה הוא טוב ומה הצד החזק שלו בלי סטיגמות של מה נכון לנשים ולגברים ומשלב זה הכל החל לזרום כמו שצריך.

"למדנו, החלטנו, הפנמנו וכך אנחנו מתנהלים המון שנים - בכבוד הדדי אחד לשנייה, נותנים אחד לשני את המרחב ואת ההובלה המוחלטת בתחום שהוא מופקד עליו. במקביל אנחנו מתנהלים בהפרדה מוחלטת בין החיים הפרטיים שלנו כזוג והחיים המקצועיים שלנו כמנכ"לים משותפים בהעתקות ישראל.

איך זה בא לידי ביטוי בעבודה היומיומית?

יש לא מעט אנשים שעובדים אתנו כבר שנים ולא יודעים שאנחנו זוג נשוי והורים לילדים. אנחנו מגיעים לישיבת בוקר משותפת ומשם כל אחד ממשיך לדרכו. הוא לא מתערב בעבודה שלי ואני לא מתערבת בעבודה שלו. החלוקה המקצועית בינינו מאוד ברורה. שלומי אוהב מאוד את העבודה המשותפת עם אנשים והראש שלו מלא תמיד ברעיונות ובחידושים. במה שהוא טוב אני ממש גרועה, אבל אני טובה מאוד בלהוציא את הדברים לפועל ובשיווק. אני סומכת עליו בכל דבר שהוא עושה בעבודה שלו והוא סומך עלי שאעשה עבודה מצוינת, וכאמור, אנחנו לא מתערבים אחד לשני – אבל אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני בכל פרט. שנינו אוהבים את העסק באותה המידה, חיים אותו ומאוד מעורבים בהכל.

יש יתרונות מקצועיים לעבודה משותפת של בני זוג? איך את רואה את זה?

"במקרה שלנו ללא ספק – ה-1+1 יוצא הרבה יותר מ-2", אומרת שרון ומחייכת. החיבור שלנו מבטיח שנעשה הכל ברמה הכי גבוהה, בצורה הכי מסודרת, על פי סולם ערכים ומחוייבות מאוד ברור ולא פחות חשוב שתמיד נתמוך ונגבה אחד את השני. אני מניחה שיכולים להיות לזה גם חסרונות – אבל כשמדובר בנו אני לא מוצאת כאלו", היא צוחקת.

הכל הרמוני? אין אף פעם חילוקי דעות?

ברור שיש, אבל כשזה קורה אנחנו יושבים על הדברים, מנתחים את המצב, מדברים ומגיעים להבנות. כשיש הקשבה ונכונות הכל פתיר.

ואיך משפיעה העבודה המשותפת על החיים שלכם כזוג וכמשפחה?

אנחנו לא מערבים את הבית בעבודה ואת העבודה בבית. שנינו נמצאים הרבה שעות בעבודה, אבל בתום יום העבודה אנחנו משאירים אותה שם ובאים הביתה כשרון ושלומי. האספקט היחיד שבו זה אולי כן משפיע, הוא העובדה שמכיוון ששנינו משקיעים זמן רב בעבודה מבחינת הילדים לפעמים גם אמא וגם אבא לא נמצאים הרבה שעות בבית. עם השנים למדנו לאזן גם את זה ובימים מסוימים בשבוע אחד מאיתנו מגיע מוקדם יותר הביתה, על מנת לדאוג לתא המשפחתי.

תני לנו את העצה הכי טובה שלך לבני זוג ששוקלים לעבוד ביחד

העצה החד משמעית ובשורה הראשונה היא לשים את האגו בצד, לאפשר לכל אחד מבני הזוג להגדיר את מה שהוא הכי טוב בו ולעשות בעסק בדיוק את זה. לכבד אחד את השני ולעשות הפרדה מוחלטת (כן! זה בהחלט אפשרי!) בין החיים הפרטיים לבין העבודה. ועצה נוספת: אם לאורך המסלול אחד מכם יקבל החלטה מוטעית (וזה יקרה!) אל תנהגו בכעס וכאילו השמיים נופלים. תסתכלו על זה כעל שיעור והזדמנות להתחזק.

מה התכונה המקצועית הכי בולטת של שלומי?

הוא הבנאדם הכי פרפקציוניסט שהכרתי. שלומי לא מעגל שום פינה. אין אצלו "יהיה בסדר". הוא חייב לדעת הכל, עד הפרט האחרון על כל מכונה, כל תוכנה... ואם יש בעיה, הוא תמיד מוצא לה פתרון.

איזה תכונה מקצועית שלך שלומי הכי מעריך לדעתך?

ההתמדה והאנרגיות שלא נגמרות (תודה לאל!).

מה המסר שלכם לילדים בנושאים הקשורים בהצלחה מקצועית?

הילדים שלנו גדלו בבית שההורים יוצאים ממנו בבוקר עם אנרגיות והולכים בכייף ליום עבודה ארוך, אבל מהנה. הם לומדים שכסף לא גדל על עצים ומבינים שהמסלול להצלחה עובר דרך השקעה בלימודים (אין לנו שום כוונה לוותר להם על השכלה אקדמית) ובעבודה קשה. אני תמיד אומרת להם שאני מצפה מהם להצליח יותר מאיתנו, אבל במקביל לכל אחד מהם ברור שאם הם יבחרו יום אחד להשתלב בעבודה בהעתקות ישראל הם יצטרכו להתחיל מלמטה, לא מניהול. זאת הדרך הנכונה בעינינו להתקדם ולהעריך את ההישגים.

 

סימנייה